גואה
תרבות בגואה אומנות בגואה טבע בגואה בילויים בגואה

גואה>מידע שימושי

לטייל בגואה
אטרקציות בגואה
קניות בגואה
אוכל בגואה
תרבות בגואה
ספורט ימי בגואה
הודו
אתרי חובה
גואה העתיקה
פאנג'י
מקדש שנטה דורגה
פאלולם
אתרי שותפים
מדריך טיולי תרמילאים
מדריך לחופשה בישראל
מדריך לחופשות יוקרה
מדריך לחופשות משפחתיות
מדריך לחופשה באירופה
מדריך לחופשות קיץ זולות
הצעות לחופשות בטן גב
מדריך חופשות סקי











למטייל הדתי
תעודת זהות
תחבורה
מתי להגיע?
הגעה
טלפונים חשובים
מקורות מידע נוספים
לשכת התיירות
פשיטות
השכרת קטנוע
יתושים
כביסה
לינה
נוחיות
נשים
מה הכי תזכור מהטיול שלך בגואה?
את החופים המרהיבים ומי הים הצלולים
את הכנסיות והמקדשים המפוארים בגואה העתיקה
את הפסטיבלים הדתיים ברחבי האזור
תכלס- כלום!

תחבורה

תחבורההודו היא תת-יבשת ענקית וחשוב להתמצא בתחום התחבורה לצורך ייעול והתאמה לאופי הטיול מבחינת זמן, כסף, יעד, מזג אויר וכו'.

טיסות

טיסות מתקיימות בהודו בין הערים המרכזיות, והן עולות בין 150-250 דולר טיסות יעילות לצורך חידוש ויזה או יציאה מהודו: מהדרום - טריבנדרום לסרי לנקה. מהצפון - דלהי/כלכותה לתאינלד ונפאל (מכלכותה זול יותר)

יתרונות
• חוסך זמן וטלטול (במיוחד למי שרוצה להגיע לקצוות : בדרום - טאמיל נדו או בצפון - לה דק)
• טוב למי שקשה לו בנסיעות ארוכות

חסרונות
• יקר
• פספוס המקומות שבדרך

רכבות

המזכרת הנעימה שהשאירו האנגלים להודו היא רשת הרכבות היבשתית. קנו בהזדמנות הראשונה את חוברת הרכבות, שנראית עמוסה ומבלבלת בהשוואה לדף המתקפל לכיס שמקבלים ברכבת ארלוזרוב, אבל שם הרכבת משתרעת על פני שטח מעט גדול יותר מת"א חיפה... חוברת הרכבות מספקת מידע כמעט מדויק על תחנות, תדירות, שעות ומחירים. לוקח 10 דקות ללמוד איך להתמצא בה, והיא יכולה לחסוך הרבה זמן, כסף ועגמת נפש.

הרכבות הן הדבר היחיד בהודו ( אולי אחרי טקסי פולחן ) שיש בינן לבין הזמן איזשהו קשר. זה לא אומר שמגיעים בזמן חלילה, אבל לפעמים יוצאים בזמן, וזה גם משהו. הרכבות ארוכות ומתחלקות ברוב המקרים לקרונות מסע וקרונות נוסעים, שגם הם מתחלקים ל 3 מחלקות - A B C. מחלקה ראשונה A : קרון לשני אנשים עם מיטות, ארוניות ודלת שאפשר לסגור. מחלקה שניה B : קרון ובו 3 דרגשים אחד מול השני. כל ספסל הוא מקום לאדם. במשך היום שני הספסלים התחתונים משמשים מקום ישיבה ( על אחד יושבים השני משמש משענת ). בלילה, ספסל המשענת נפתח והופך מיטה. בצידי הקרון חלונות גדולים ובצד אחד 2 ספסלים נוספים מקבילים למעבר. כל מספר קורונות יש חדר שירותים וכיור. במעבר אפשר ללכת ולעמוד. למעלה מנורות ומאווררי תקרה מסתובבים, למטה הנוסעים קושרים את הציוד שלהם ( גם אתם, קשרו את התיק עם מנעול או שרשרת ). הרכבת עוצרת לסרוגין להפסקות ארוכות ( חצי שעה ) וקצרות בשל תחנות או תקלות. בהפסקות הארוכות אפשר לרדת מהרכבת ולחזור בזמן... אין צורך להצטייד באוכל לנסיעות כי תמיד צצים רוכלים במעבר ודרך החלונות שמוכרים אוכל, שתייה ואביזרים נחוצים לנסיעות ( לדוגמא - מסרק ). מחלקה שלישית C העממית ביותר - צפיפות, דוחק, סירחון. לא מומלץ בכלל, אם ממש חייבים אז לנסיעות קצרות בלבד.

כרטיסים אפשר לרכוש דרך סוכנויות הנסיעות או במשרדי הרכבת עצמם. את הכרטיסים עליכם לקבל ביד לפני הנסיעה, עד שלא תראו אותם אל תשלמו. בדרך כלל מטיילים לוקחים מחלקה שניה דרגש עליון מהסיבה שהספסל בדרגש העליון משמש מיטה כל זמן הנסיעה ( בניגוד לשניים התחתונים שמשמשים ספסל ישיבה ) וכן בגלל הקרבה למנורות ולמאווררים. במקרה שכבר אין מקום, אפשר להחליף עם היושבים בקרון, ההודים בד"כ אוהבים לשבת למטה במיוחד אם מדובר במשפחות. כשנוסעים לבד כדאי לקחת את הדרגש העליון של מושב המעבר. אם אתם לא חשים בטוב פנקו את עצמכם במחלקה הראשונה.

מומלץ להגיע לתחנה (במיוחד בנסיעות ראשונות) שעה קודם על מנת למצוא את הרכבת הנכונה והקרון שלכם. תחנת הרכבת היא בלגאן אחד גדול, תתפסו מישהו שדובר אנגלית, תשאלו 10 פעמים עד שתאמתו שאתם על הרכבת הנכונה. להודים יש נטייה להגיד "כן" על כל מה ששואלים אותם ולא בהכרח כתשובה לשאלתכם.

להשתדל לא לעשות "קונקשנים" מראש, כלומר לא לקנות כרטיסים למקום אחד ולרכבת הבאה שיוצאת אחרי שעה, אפילו אם מדובר באותה תחנה. במקום להילחץ תגיעו למקום ותמשיכו ממנו. אף פעם אי אפשר לחזות את זמן ההגעה. אפשר אמנם לקבל חלק מהכסף בחזרה אם מפספסים את הרכבת אבל חבל...

מלבד רכבות מהירות מיוחדות ( למשל מרישיקש לדלהי ) אין מזגן ברכבת ( גם לא במחלקה ראשונה ) אגב, יש שירות טוב של שמירת חפצים בתחנות רכבת מרכזיות.

יתרונות
• אפשר לישון ולעמוד במהלך הנסיעה
• פוגשים בדרך את הודו האותנטית במקומות ובאנשים
• לא צריך להתחנן לנהג שיעצור לשירותים - נשים, זה יתרון שרק אתן יכולות להעריך...שימו לב !
• בסוף מגיעים.

חסרונות

• שוב נשים - הרכבת עמוסה בוהים למיניהם שלא יצאו לכם מהציצי, להתלבש מכובד ומכוסה ככל האפשר עד כפות הרגלים, גם כשחם.
• אפשר ליפול על שכנים לא נעימים לקרון - רעשנים או מציקים.
• לעיתים יש גנבות ברכבות ( לא יותר ממקומות אחרים, אך שם בגלל שישנים והאורות כבויים בלילה, זה קל יותר )

אוטובוסים
הדרכים המרכזיות בהודו סלולות בכבישים, לאזורי טיולים מסוימים ניתן להגיע רק באוטובוסים, רשת הרכבות מסתיימת כמה קילומטרים אחרי דלהי. בצפון הודו, צמוד לאדמה, אפשר להתנייד בעיקר באוטובוס. האוטובוסים בהודו הם דמויי אוטובוסי דן משנות ה 50 . בנסיעות לילה אפשר לפעמים להירדם וכך הנסיעה עוברת יותר מהר, לא מפסידים זמן ביעד, מגיעים על הבוקר וכל היום לפניכם. נסיעות יום - בטוחות יותר מבחינת הכבישים והנהיגה וגם מרוויחים את הנוף בדרך. בנסיעות ארוכות ( וכאן אולי כדאי שיובהר שיש להתרגל למידות הנקובות בהודו - ארוך : 5-20 שעות ) רצוי לקנות כרטיסים מראש ולהבטיח מקומות. בקצרות ( 20 דקות עד 4 שעות ) גובים את הכסף על האוטובוס עצמו. כשתחזרו לארץ, שוב נסיעה באורך שעה מחיפה לת"א תראה לכם מתישה... כדאי לשאול לפחות 3 פעמים לאן מגיע האוטובוס. לנשים שמטיילות לבד כדאי לתפוס מקום בקדמת האוטובוס וליד אישה ( בדרך כלל הספסלים הקדמיים, במיוחד באוטובוסים הציבוריים בתוך הערים הם מקומות המיועדים לנשים ). קווים בודדים בהודו ( למשל הקו מפונה לגואה ) הם ברמת VIP עם ספסלים שהופכים למיטות בלילה, נוחים ומהירים.

יתרונות
• זמינות ונגישות גבוהות
• פוגשים בדרך את הודו האותנטית במקומות ובאנשים
• לא בוהים בך ( כי יושבים אחד מאחורי השני ), בעיקר לנשים.
• המסעדות המקומיות בהן עוצרים בדרך ( כמו בעצירה בדרך לאילת ) מגישות את ארוחת התאלי המשובחת ביותר.

חסרונות
• הנהיגה בהודו היא מחזה שכדאי להימנע מלפגוש בו פני אל פנים ככל האפשר. הם נוהגים כמו מטורפים ( אם כי מכירים את הדרכים היטב ).
• לעיתים הדרכים לא סלולות, מצב הגורם לתהפוכות בבטן, ומוסיקת הרקע היא דפיקות הראש שלכם על החלון בעת הניסיון הנואש להירדם.
• הנסיעה לעיתים מייגעת, מלאת עצירות ועיכובים ( פנצ'רים, מעברים בדרכים משובשות וכו' )

מוניות שירות
מוניות השירות נדירות מאוד נמצאות רק במקומות מפותחים עם קווים "חמים", כמו למשל לשדה התעופה וממנו, או לאתרי תיירות פופולאריים, ניתן לקבל פרטים בסוכנויות נסיעות.

מוניות
מוניות בהודו הן בעיקר לעשירים בערים או לתיירים עסקיים. הפעם הראשונה ואולי האחרונה שתיסעו במונית היא משדה התעופה למרכז העיר, זו גם הפעם האחרונה בה תתקלו במחיר אחיד ובסידור התור והנסיעה.

ריקשות

הריקשה היא כלי התחברה הציבורי הנפוץ בהודו, מתאימה לנסיעות קצרות בתוך העיר. עצירת ריקשה נעשית בהרמת יד, כמו עצירת מונית בארץ. בדרך כלל הריקשות הן שעוצרות לידך והנהגים לא מפסיקים לנדנד עד שאתה כבר לא בטוח שאתה לא רוצה להגיע לאן שהם אומרים. בהודו ריקשות מסוגים שונים - ממונעות, מדורגלות ( כמו אופניים ) וריקשות אדם ( תופעה שנשארה רק בכלכותה, ה"נהג" סוחב מריצה עליה יושב הנוסע ). את המחיר יש לקבוע מראש ולשלם עם ההגעה, כדי לקבל סידרי גודל הגיוניים של מחירים כדאי להתייעץ עם תיירים אחרים ותמיד אפשר להתמקח. בכל מקרה רצוי לדעת טוב טוב להיכן אתם רוצים להגיע ולוודא כשהגעתם, כלומר שאכן זה המקום. נהגי ריקשה הם בדרך כלל גם סוכני מכירות שרוצים לקחת אתכם לחנויות של דוד שלהם ולכל מיני אתרים "מקסימים" שרק הם יודעים עליהם. דעו לאן אתם נוסעים !

אופנועים

אחת מאופציות ההתניידות החביבות על גברים ישראלים. האופנועים הפופולריים שנסחרים בהודו הם ההנפילדים. מחירם נע בין 500-800 דולר רצוי שמי שרוכש אופנוע יהיה בעל ניסיון ברכיבה על דו גלגלי כל שהוא ( שאינו אופניים ) בארץ ובעל ידע מכאני רב ( כלומר - יכולת לפרק ולהרכיב את האופנוע כל יום בערך, סתם, אבל צריך לדעת משהו.. ).

רצוי לטייל לפחות בזוג באופנוע ( כלומר שני אופנועים ) כדי לעזור אחד לשני בתיקונים, תאונות וחילוצים במיוחד במקומות נידחים ( כמו הדרך ממנאלי או דרמסלה ללה דאק שרבים עושים באופנוע ודורשת מיומנות רכיבה והישרדות גבוהים מאוד, מלבד חול ומים אין כלום על הדרך ולהיתקע זה ממש לא נעים ). רצוי להסתובב עם ארגז כלים קטן ויש להצטייד בבגדים הנכונים, כמו מעילי גשם. הנסיעה בכבישי הודו מסוכנת בשל הכבישים, הנהגים והחיסרון שלנו כאורחים שלא מכירים את תרבות הנהיגה. מעבר לכך הכלל בכבישי הודו הוא שהגודל כן קובע, לכן למשאיות הכבוד הרב ביותר והאופנועים תקועים אי שם בסוף התור. בא לידי ביטוי בזכות קדימה, ובהעפה של כל מי שמפריע לרכבים הגדולים לצידי הדרכים.

מצד שני הטיול באופנוע מאפשר חופש אדיר, הגעה למקומות נידחים ויפים מחוץ למסלולים הרגילים, אי תלות בכלי תחבורה, זמנים וכו'. מעבר לאלה- כמו בצבא, גברים נראים טוב כשהם ג'יפות והנשים המחכות על היבשה צמאות להם. שיקול חשוב. יש שני שווקים עיקריים לקנייה ומכירה של אופנועים : בגואה ובמנאלי. הרבה מהנהגים עושים בשל כך את המסלול על ציר זה ( גואה, רג'סטן וצפון הודו על פי העונות ). בערים הגדולות יש מוסכניקים של אופנועים שמכירים היטב את הישראלים, במיוחד לתקלות רציניות וכן לעזרה בבדיקה לצורך קניה. ובכל עיירה קטנה בדרך תפגשו ילדים שידעו להקשיב למנוע, להגיד לכם מה הבעיה ואף לעזור בתיקונה. אפשר להיעזר בספר "זֵן ואומנות אחזקת האופנוע" מבחינה טכנית אך בעיקר מוראלית...

אופניים

ניתן להשכיר או לקנות אופניים בסוכנויות וחנויות בערים ובאתרי תיירות. יעיל לימי סידורים בערים קטנות וכפרים, או לימי טיול ברכיבה לאגמים או מקדשים.

שייט
ניתן לשוט בקראלה שייט קליל ויפה בין החופים. ישנן מעבורות ממדרס ( צ'נאי ) וכלכותה לאיי אנדמן, איים שנמצאים בין הודו לתאילנד, בתוליים ויפיפיים, שרק בשנים האחרונות נפתחו לתיירות. במעברות אפשר לרכוש כרטיסים למקומות על הסיפון. מדובר בכמה ימים עם מזג אויר חם ותיירים חסכנים נוספים... ברורים לגבי כרטיסים, זמנים ותנאים אפשר לקבל מסוכנויות הנסיעות בכלכותה ומדרס, כנ"ל לגבי ויזה לאיי אנדמן. ניתן לנסוע מעיר אחת ( כלכותה/מדרס ) ולחזור לשניה.
 

<< חזור
comments powered by Disqus
קישורים ממומנים

מידע שימושי

למטייל הדתי
מידע על מקומות שיהפכו את החופשה שלך לכשרה יותר ...
לכתבה המלאה >>
תעודת זהות
כל המידע הבסיסי על מזג האוויר, המחאות נוסעים, ויזה ועוד ...
לכתבה המלאה >>
מתי להגיע?
העונה הטובה ביותר להגיע אל גואה ...
לכתבה המלאה >>
הגעה
דרכים להגיע אל גואה וממנה ...
לכתבה המלאה >>
טלפונים חשובים
מספרי חירום של גואה ...
לכתבה המלאה >>
מקורות מידע נוספים
רשימת אתרי אינטרנט ...
לכתבה המלאה >>
לשכת התיירות
מידע על לשכות התיירות באזור ...
לכתבה המלאה >>
לכתבות נוספות >>
קישורים ממומנים
מבצע השבוע !











שעון מקומי
שעון ישראל
דף הבית | אודות | הצהרת פרטיות | תנאי שימוש באתר | מפת אתר | פרסם אצלנו | צור קשר
נקסטרגט אינטראקטיב - קידום אתרים Enhanced By   |   אפסייט בניית אתרים Powered By
Designed by Duck Design   |   נטריפ מידע תיירותי Info By    |    רכבות באירופה